משמח אותי ביותר לקבל טלפון או מייל מקוראים שהספרים שלי נגעו בהם.
הנה מבחר תגובות:
קוראים מגיבים!
צהרים טובים,
נהניתי מאוד לקרוא את הספרים שלך.
הספרים, ובעיקר הספר "אם אין אני לי- מי לי?" פתחו לי השקפה שונה לחלוטין על חיי, ובצורה מאוד מוזרה – למרות שמבחינה אובייקטיבית שום דבר לא השתנה – מבחינה סובייקטיבית הכל נראה שונה לגמרי.
אני גם התחלתי לעבוד על המודעות בשיטת המחברת ו"המראות" מתוך הספר, איתור הפעולות מתוך הפחד והשקפה הרבה יותר שמחה על החיים.
אומץ הלב שלך בחשיפה העצמית בספרך מקנה לו ערך מוסף, והכנות שבו סוללת דרכך ללב הקורא.
תודה על החוויה, וחג שמח.
בברכה, ליז.
*****
שלום לך ושנה טובה,
אני עליתי למחשב לגנוב כמה דקות לפני הערב חג ולכתוב לך.
שמי מ. אני נשואה בת 45 + 3 בנות בבוקר מורה לחינוך מיוחד ואחה"צ מטפלת בקליניקה בבית בקינסיולוגיה ומוח אחד בשילוב של עוד מס' טכניקות. מספרת את כל הפרטים הקטנים כדי שאוכל עכשיו לספר לך איך ומה עבר עלי עם הספר "לפעמים צריך כנפים של נשר".
לפני חודש לערך ראיתי את הספר בתל אביב החזקתי אותו ביד משהו בפנים אמר לי לקנות אותו אך בסוף ניפרדתי ממנו (ממש היה קשה להיפרד).
ולא סתם כנראה.
אתמול מצאתי את עצמי אחרי יום עבודה נוסעת לצומת ספרים בדחיפות לחפש לי חומר על קלפים. התעוררתי אתמול בבוקר בידיעה שבא לי לשחק קצת עם הריידר, ופתאום אני רואה את הספר שלך. מיד חטפתי אותו עדיין התלבטתי אם לקנות ספר על קלפים ולבסוף וויתרתי.
קניתי לעצמי את הספר לכבוד ראש השנה.
בעלי לא היה אתמול עד שעה מאוחרת וכן בנותי כך שמצאתי את עצמי קוראת מ-16:00 עד עכשו את הספר ומסיימת אותו.
שכחתי לציין שבדרך מחנות הספרים הביתה צלצלתי לחברה לגבי איזה ספר לקנות לקלפים והיא אחרי חצי שעה הקפיצה לי הביתה חבילת קליפ ריידר + 3 ספרים.
בלילה כשהפסקתי לקרוא בספר פתחתי לעצמי על פי הספר פתיחה שהקלף הראשון שלה שהוא המשמעות של הפתיחה כולה (של נדמה לי 10 קלפים) היה השוטה קראתי עליו אך עדיין לא חיברתי עד שהיום הגעתי אל השוטה בספר שלך והכל כל כך התחבר הספר כאילו מתאר את המסע שלי רק עם שינויים אחרים.
הספר חכם ומדהים בכל פרמטר שאפשר להתייחס אליו.
אני מאמינה שבימים הקרובים אני אקרא אותו שנית ממקום אחר של יותר תובנות לעצמי
אני מודה לך מקרב לב על שכתבת ספר זה ריגשת אותי עד דמעות ולימדת אותי רבות,
שתהיה לך שנה טובה שנת אושר בריאות ועבודה פוריה,
מ.
*****
אילת שלום,
שמי יפעת ואתמול בצהריים רכשתי בגבעתיים את "לפעמים צריך כנפיים של נשר".
ורציתי לומר לך תודה.
אחרי הרבה שנים של מסע מייגע (אני אמנם רק בת 37 אבל לפעמים אני מרגישה כמו בפעם הראשונה שהבנתי שלכל דבר יש סיבה כשהייתי בת 18!), סוף-סוף מישהי כתבה את הספר "שלי", ספר "בשבילי". וכשאת בכית, אני מיררתי בבכי. כשאת שתקת, איבדתי את החשק לפצות את פי. כשאת הבנת...אני התחלתי, להבין.
כל כך הרבה ספרים נכתבים על מה היא המטרה, על איך להגיע אליה, ספרים שלאחר כל השנים של עבודה עצמית, היום, אני פשוט לא מסוגלת לסיים.
"בסדר, הבנתי! אבל מה עושים עם כל הרעש? מה עושים עם כל הכאב? אחרי 18 שנה של לימוד ונבירה, ומדיטציות, ותיקשורים, לא הגיע קצת זמן לשקט???"
ואז באת עם הספר הקצר הזה, שקראתי במשך אחה"צ אחד ועוד קצת בוקר...ועשית לי סדר בלב. סדר בנשמה. סדר בכאוס. סדר בכאב. סדר בבכי. סדר באגו. סדר באהבה העצמית.
אז רציתי לומר תודה. כי ברור לי שאת הספר הזה אני קוראת שוב פעם היום, או בסוף השבוע, או בכל הזדמנות עד שאבין, עד שאפנים, עד שאלמד לוותר (את זה כבר התחלתי לעשות תוך כדי קריאה) ועד שאוכל לצעוד עם השקט הפנימי גם כשמסביב הרעש לא פוסק.
אז אני שולחת לך חיבוק חזק והרבה אהבה.
תודה לך מדריכה.
יפעת
*****
אילת יקרה שלום.
כאש בעצמותי הרגשתי רצון לכתוב לך על חווית הקריאה בספרך - "לפעמים צריך כנפיים של נשר".
המכתב מצורף למייל זה.
מאחל לך שבוע טוב,
צביקה
המכתב המצורף:
אילת יקרה בוקר טוב.
אני קורא בספר הנפלא שכתבת ומתרגש מאוד מאוד. אני לא זוכר התרגשות מן הסוג הזה מקריאה בספר.
אני קורא לאט, חוזר וקורא פסקאות רבות שוב ושוב, והלב שלי מתרחב. אני מרגיש בבית, אני מרגיש שאני לא לבד, ואני מתפעם. אני נפעם מהדרך בה את אומרת אותך שהיא כל כך אמיתית, פשוט זורמת מתוכך באומץ ובפשטות שאני לא מכיר. הכתיבה מזוככת, מפני שזאת את ובשלת לאפשר למהות הפנימית שלך את המרחב לביטוי בדרך כה נפלאה. התחושה שיש לי עם הקריאה בספר מבהירה לי את החוויה שהיתה לי במפגש איתך. כבאורח פלא הרגשתי כל כך נינוח, רגוע וזורם בפשטות עם כל מה שהיה. הרגשתי בית, הרגשתי קרוב, היה לי נעים, מעניין, מסקרן, מחזק ומחמם לב.
תבורכי על בואך ועל מתנותייך היקרות לאחייך בני האנוש על הפלנטה.
צביקה.
*****
שלום אילת,
שמי ג., בת 28.
מצאתי את ספרך "כשהאהבה זקוקה להחיאה" לפני כמה ימים במקרה. אני קוראת בו מאז, ומתפעלת. בהכשרתי אני מתמחה בפסיכולוגיה קלינית והופתעתי להרגיש במהלך הקריאה שהשפה שאת חושבת ומדברת בה כל כך מובנת לי, אף על פי שאת מגיעה ממקומות יותר רוחניים ואלטרנטיביים (אם אני מגדירה זאת נכון).
כעת ביקרתי באתרך וקראתי את התקשור של המלאך גבריאל בנושא ויתור. עלי להיות כנה. אני כלל לא מתחברת באופן עקרוני לנושאים מיסטיים (אולי מתוך חשש...) וההערכה שרכשתי לך תוך קריאת הספר לא עלתה בקנה אחד עם תפיסתי את תחום התקשור.
בקיצור, כשקראתי את מה שכתבת(ם) בנושא וויתור, עברה עלי חוויה מרגיעה, שבהשפעתה אני כותבת לך. הרגשתי שהמילים קולעות למה שאני צריכה לשמוע.
אמשיך לקרוא את ספרך ולהתעמק בו. בינתיים, היתרון הגדול ביותר שלו עבורי, הוא התחושה שמה שעובר עלי אינו יחודי או חריג, אלא אופייני למערכות יחסים. תיאורייך את קשיי התקשורת של גברים מתאימה לנושא הקונפליקטואלי בקשר בו אני נמצאת, והדבר גורם לי לחשוב שהפתרון אינו בהכרח לחפש גבר אחר אלא אולי לקבל את העובדה שכך גברים מתקשרים... אני בטוחה שבהמשך ארצה לכתוב עוד.
קראתי באתרך שאת מעבירה קורס רייקי. אברר מתי הקורס הבא ואולי אפתיע את עצמי בתחום שמעולם לא חשבתי שאפנה אליו.
תודה בינתיים והמשך שבוע טוב,
ג.
*****
שלום לך,
אני קוראת את שני ספרייך בו זמנית.
אני ש., מוסיקאית ועורכת טקסטים, ואני מאד נהנית לקרוא כרגע את הספרים שלך, "האומץ לחיות", ו"אם אין אני לי ? מי לי?", שזה שמה של השיטה הרוחנית שלי, עוד לפני שקניתי את הספר.
הספרים שלך מדייקים לי מאד את התחושות שלי עצמי, אפילו בקטע של ההורים. אז תודה.
(... קטע אישי... )
אז רציתי להגיד שאני קוראת בהם עוד ועוד, וכיף לי, כי הם נוגעים בכל הנושאים החשובים של החיים.
אז תודה, ושיהיה רון בלב ועט (וגם את) ביד.
ש.
*****
על הספר "הכול צפוי והרשות נתונה": "ספר אדיר .. ממליצה לכולם לקרוא!!!"
חגית.
*****
אילת יקרה ומופלאה,
אני בעיצומה של קריאת ספרייך המרתקים , מעניקי תקווה - עבורי הם בחדר העבודה במקום גלוי וילוו אותי.
אוהב את ספרייך מאוד !!!!!
אני לקראת סיום קריאת הספר השני "אם אין אני לי מי לי"- כל כך נהנה וזה מעניק תקווה ואור.
כרגע אני קורא ברצף, אחר כך כמו שהמלצת באחד מספרייך אקרא שנית את הספר ואתחיל לבצע משימות ....
ק.
*****
על הספר "אם אין לי - מי לי?":
ממליצה בחום על הספר!!!
זה הספר הראשון של אילת, שקראתי.
מאז קניתי עוד כמה ספרים מצויינים ומחכימים של אילת.
מודעות עצמית זה דרך חיים
תודה אילת, שאת חלק מחבריי בפייסבוק
ב.נ.
*****
היי אילת.
צללתי בחג לתוך הספר שלך "המדריך למודע העצמי".
עוד בחנות כשפתחתי אותו ראיתי שיש לך מעיינות שלמים של חכמה לתת ואהבתי את סגנון הכתיבה שגם מדייק את הדברים וגם כתוב בצורה זורמת שנראית ומרגישה כמו שיחה עם חבר אכפתי. מדהים.
-1.jpg?id=31252918&sopC=1532949710246)
